כלב שומר שבת ! הכלב מעפולה – ענין גלגול נשמות. אם כלב שומר שבת, אז קל וחומר- מה איתנו?

כלב בעפולה עלית, ששייך לאישה לא דתייה, שמתעקש ללכת עם השכן בליל שבת לבית הכנסת ומחכה לו ליד הדלת עד לסיום התפילה, גם בהבדלה.

תושבי "עפולה עילית" נדהמים בימים אלו מהסיפור המצמרר הבא: כלב שכונתי ברחוב "יערה", מקפיד באופן קבוע להגיע ולשמוע את התפילות, הקידוש וההבדלה – ואף נוהג שלא לאכול כלל בשר ודגים יחדיו. התנהגות הכלב החריגה בהחלט, הובילה את התושבים הנדהמים לשער כי מדובר בנשמה יהודית שהתגלגלה אל תוך הכלב, וכעת ממתינה לתיקון שלה. הם הפנו את הסיפור, שסופר מפי הרב גרנדש, לאחד מגדולי הרבנים בבני ברק, הגר"י זילברשטיין אשר התרגש מאוד מהסיפור, והורה לפרסמו:

סיפור נדיר ומיוחד מתפרסם ברחבי הארץ בימים אלו, (אלול תשפ"ג) אשר התבטא עליו הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א כי מצוה רבה לפרסמו בכל מקום אפשרי. התפרסם ב'קו שיח' של הרב זילברשטיין( בעל המעשה – הרה"ג ר' אהרן גרנדש שליט"א הינו תלמיד מובהק של מרן הרב חייםמ קנייבסקי זצ"ל, אשר הגיע בתקופה האחרונה לגור בעיר 'עפולה עילית', והוא עד לכל הסיפור: "לפני כמעט חודש, הגעתי לגור ב'עפולה עלית' ברחוב יערה. והנה כשהגענו לפה, סיפרה אחת השכנות לאשתי כי יש לה כלב עם 'נשמה'. אותה שכנה אינה שומרת תורה ומצוות עדיין, אך היא מקפידה בכל שבת על הדלקת נרות.

"בכל יום שישי", מספרת אותה שכנה לאשתי, "אני נוהגת להדליק נרות שבת
עם כניסת השבת, ומיד בסיום ההדלקה, הכלב שלי ניגש אל הדלת בבהלה ומבקש לצאת.  כשאני פותחת לו את הדלת הוא יוצא ונכנס לבית של השכן שלי. הוא דופק לו על הדלת, פשוטו כמשמעו, על ידי שריטת הדלת עם הרגליים. השכן פותח לו את הדלת והוא נעמד וממתין לו. השכן יוצא לבית הכנסת והכלב הולך איתו. בעת שהשכן מגיע אל בית הכנסת 'היכל השבעה', הכלב נעמד מעצמו בצד דלת הכניסה וממתין לשכן ממש כשומר- ראש עד סיום התפילה.\
הוא אינו מסתובב ואינו משוטט, אלא נעמד שם כשעה ורבע עד סיום התפילה.
בסיום התפילה, הכלב אינו שב לביתי, אלא כך קורה הדבר בכל יום שישי, שבת אחר שבת במשך שנים. אך זה לא מסתיים כאן. בכל מוצאי שבת קודש, בזמן השקיעה, הכלב מבקש לצאת מביתי, והוא שוב עומד וממתין בכניסה לבית השכן. ואז, כשהשכן יוצא מביתו לתפילת ערבית של מוצאי שבת, הכלב שוב מתלווה אליו, ממתין לו מחוץ לבית – הכנסת עד סיום התפילה, ומלווה אותו בחזרה מבית הכנסת לביתו. הכלב נכנס עימו לביתו, מאזין לו עד סיום ההבדלה כשהוא מביט בו עמוקות, ומיד בסיומה הוא רץ לביתי חזרה".

עצרה השכנה וסיפרה: "פעם אחת, כשחזר כלבי עם השכן במוצאי שבת מהתפילה, החלטתי כי הפעם אני עוצרת אותו ולוקחת אותו לביתי, ולא אתן לו 'לשמוע' את ההבדלה. ניסיתי לאחוז בו ולקחת אותו, אך הוא השתולל והתנגד בכל תוקף. השכן פנה אליי ואמר בנימה של צחוק: "כלום לא יעזור לך, הוא לא שמע הבדלה, ועד שהוא לא שומע הבדלה, הוא לא ממשיך בסדר יומו".
ואכן ניסיתי בכל דרך, אך הכלב רצה רק דבר אחד – ללכת עם השכן לביתו. שחררתי אותו, והוא רץ לשמוע אתה הבדלה ומיד 'נרגע', ורק אח"כ חזר לבית ברוגע". ממשיך הרב גרנדש ומספר: "היו אנשים רבים ששמעו מכך ולא האמינו, עד שהגיעו אלינו 'לעפולה עלית' וראו זאת במו עיניהם. אך גם לי יש מכנה משותף עם אותו כלב.
אשתי והילדים היסבו את תשומת ליבי, כי בכל פעם שאני עובר ברחוב ואותו כלב רואה אותי – הוא רץ אלייו הולך צמוד אליי. התחלתי לבחון זאת וראיתי כי אמת הדבר – בכל פעם שהוא רואה אותי, הוא רץ אליי ונראה כאילו הוא רוצה משהו". "מחובתי לציין", מוסיף הרב גרנדש,
"כי בכל ערב שבת כשאני הולך לבית- הכנסת, הנני עובר דרך בית הכנסת 'היכל השבעה', ואני רואה את הכלב עומד בפתח בית הכנסת ומביט אנה ואנה על כל הסובב אותו. פשוט מחכה עד גמר התפילה וכו', והוא דבר פלא. וגם אחרי שסיפרתי לכמה אנשים את הסיפור הזה, הם התקשו להאמין לי, ובאו לראות בעצמם את הפלא. אותה שכנה בעלת הכלב, מבינה בעצמה שיש פה משהו רוחני, וכל יהודי מאמין מבין שיש פה כנראה נשמה מגולגלת בכלב המתייסרת בייסורים נוראים בתוך גופו של הכלב.

שכן כתבו בספרי המקובלים כי נשמה המתגלגלת בחי, צומח או דומם –יודעת שהיא מגולגלת, ומרגישה בצער הגלגול באותו הגוף.
בשונה מבני האדם, שאינם זוכרים או יודעים את הגלגול שלהם.
"אך הנני חייב לציין עוד דבר פלאש אירע לי עם אותו כלב", מוסיף הרב אהרון גרנדש, "באחד הימים, דיברתי ברחוב עם מנהל התלמוד תורה שלנו, ולפתע הגיע לקראתי הכלב ההוא. הוא נעמד בינינו והסתכל עלינו כאילו היה אדם חי המצטרף לשיחה. סיפרתי למנהל את הסיפור המיוחד של אותו כלב ואמרתי כי כנראה יש נשמה מגולגלת בכלב, ובאורח פלא, ברגע שאמרתי זאת, הכלב הביט בנו ועשה פנים של בכי.
אינני מדמיין, כל מי שהיה שם ראה כיצד פניו משתנות לבכי ויללה.
סיפרו לי אנשים רבים מהאיזור, כי למרות שכלב רגיל לנבוח מידי פעם במשך היום, אותו כלב אינו נובח אף פעם. מעולם לא שמעו אותו נובח!.

"והנה", ממשיך הרב גרנדש, "במוצא ישבת פרשת עקב האחרון (תשפ"ג (לפני כשלושה שבועות), ניגשתי לאותו שכן שהכלב הולך איתו לתפילות ושומע ממנו קידוש והבדלה, ודיברתי איתו על הכלב, כשאני מתעניין לסיבה שהוא בא דווקא אליו לקידוש והבדלה. ואז השכן גילה לי דבר מעניין:
'בתחילה, הכלב הזה היה שלי – בבעלותי. קיבלתי אותו לפני תשע שנים מקיבוץ מסוים, ומהרגע הראשון שהוא הגיע אליי הוא התנהג כך – כל שבת הוא הולך איתי מעצמו לבית הכנסת לכל התפילות ממש, ורוצה לשמוע הבדלה וקידוש.
9 שנים שהדבר מתרחש ברצף!. לפני כמה שנים, בעקבות מעשה שהיה, נתתי את הכלב במתנה לשכנה, ומאז בכל שבת אחרי הוא ניגש אליי, מאזין לקידוש, אוכל משהו קטן ונעלם לבית השכנה – הבעלים שלו".
השכן הוסיף לי דבר מעניין על הכלב שלא ידעתי ואמר: "בכל מוצאי שבת אחר שהוא מסיים להאזין להבדלה בצורה מופלאה, אנו מביאים לו שיריים ממה שאכלנו בשבת: בשר ודגים, ובכל מוצ"ש קורה אותו דבר מפעים – הדגים והבשר מוגשים לו באותה צלחת, אך אוכל את הדגים, ממתין כדקה, ורק אחר כך אוכל את הבשר. מקפיד על ההלכה שלא לאכול בשר ודגים יחדיו, למרות שהם מונחים לפניו יחדיו. אין לי ספק שזו נשמה מגולגלת של יהודי", חתם השכן את דבריו. "בצר לנו", חותם הרב אהרון גרנדש
ומספר, "בעודנו מבינים כי כנראה יש פה נשמה מיוסרת, פניתי אל מורנו ורבנו, הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט "או שאלתי את דעתו, מה לעשות בכדי לעזור לאותה נשמה מגולגלת לסיים את הגלגול המצער הזה כמה שיותר מהר.
הרה"ג יצחק זילברשטיין עונה בהקלטה כי "ליבי אומר לי שצריכים לפרסם את הסיפור, ועל ידי שיפרסמו את הסיפור המיוחד הזה שלא מתרחש כל יום – יגיע הכלב לתיקון שלו.

והסיבה לכך היא

שמהסיפור של אותו כלב יוצא חיזוק עצום ונורא

שיש אלוקים בעולם שאם כלב מקפיד על שמירת השבת: הולך לתפילות, מאזין לקידוש והבדלה–

קל וחומר שאנו צריכים לשמור ולרומם את שבת קודש.

ואם יתחזקו בעקבות הכלב – זו תהיה הזכות של הנשמה המגולגלת בכלב ובכך יתוקן.

אני מבקש לחיזוק הסיפור שיהיו עדים נאמנים שיחתמו את שמותיהם שראו את הדבר הזה בעיניהם ויפרסמו זאת בעיתון 'יתד נאמן'", חתם הרב זילברשטיין את ההקלטה המתפרסמת בימים אלו בריש
כל חוצות.
מסיים הרב גרנדש ואומר: "משפחות רבות ששמעו על הסיפור, הגיעו לשבות במקומנו, רק בשביל לחזות במחזה הפלאי, המושך אנשים רבים לכאן בשביל לראות את הכלב ההולך לתפילות השבת, שומע קידוש והבדלה, ואוכל בשר ודגים בהפרדה. הסיפור תם, אך לא נשלם. ובעזרת ה' נעדכן בהמשך הסיפור אם יתרחש בתקופה הקרובה".
דבר מעניין וחושב הוא כי בעת שהגיעהסיפור אל הגאון המקובל הרב יצחק
בצרי שליט״א, אמר הרב כי אסור להסתכל על פניו של הכלב, ועל פי כל הכתוב בספרי הקבלה )'פחד יצחק' אוצר הגלגולים' על נשמות המתגלגלות בכלבים( מגולגל בו יהודי שחטא בעוון השייך לענייני 'הקדושה' ולא עשה תשובה, וכי על ידי שאוכל שיריים שלאוכל של שבת, הדבר עוזר לו להגיע לתיקונו, כי גדולה וקדושה מעלתה של סעודת שבת ושמירתה!.