כללי

בצל הקורונה – חלק ב'

זוהר לתיקון עבודה זרה

קעג. 280 זוהר לתיקון עבודה זרה

זוהר לתיקון עבודה זרה

בזוהר פרשת בראשית (דף כז:): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים וְגוֹ', הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמִּשָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִיא בַּכָּבֵד, שֶׁמִּמֶּנָּה תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה לוֹ, וְהַכָּבֵד כּוֹעֵס. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא מְסָרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, וְהִיא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁבָּהּ אִסּוּר וְהֶתֵּר. מִיָּד שֶׁהִכָּה בּוֹ בַּסֶּלַע, לָקַח אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ, וְנֶאֱמַר בּוֹ (שמואל ב כג) וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט, לְהַכּוֹת אוֹתוֹ בּוֹ. וְשֵׁבֶ"ט הוּא יֵצֶר הָרָע נָחָשׁ, וְהַכֹּל הוּא בַּגָּלוּת מֵחֲמָתוֹ. וְעוֹד, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַגּוּף הַזֶּה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, נִפְרָד מִשָּׁם וְהוֹלֵךְ לִהְיוֹת רֹאשׁ בְּאַרְבַּע חַיּוֹת, וְנֶאֱמַר בָּהֶם עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךְ וְגוֹ'.

 

קעד. 281 זוהר לתיקון עבודה זרה

וַיְצַו ה' אֱלֹהִים וְגוֹ', הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמִּשָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִיא בַּכָּבֵד, שֶׁמִּמֶּנָּה תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה לוֹ, וְהַכָּבֵד כּוֹעֵס. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. זֶהוּ וַיְצַו. עַל הָאָדָם – זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. וְזוֹ מָרָה, הַחֶרֶב שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ה) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. לֵאמֹר – זֶה גִלּוּי עֲרָיוֹת, וְזֶה טְחוֹל, עָלָיו נֶאֱמַר (שם ל) אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ', שֶׁלַּטְּחוֹל אֵין פֶּה וָעֳרָקִים, וּמֻשְׁקֶה מֵעֲכִירוּת הַדָּם הַשָּׁחֹר שֶׁל הַכָּבֵד, וְלֹא מָצָאנוּ לוֹ פֶּה. וְזֶהוּ אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ'. כָּל שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם מִמָּרָה, שֶׁעָרְקֵי הַדָּם שֶׁל הַלֵּב, מִיָּד כְּשֶׁרוֹאִים מָרָה, כֻּלָּם בּוֹרְחִים מִלְּפָנֶיהָ.

קעה. 282 זוהר לתיקון עבודה זרה

וְכָל הָעֲרָיוֹת מִתְכַּסִּים בַּחֹשֶׁךְ בְּדָם שָׁחֹר שֶׁל הַטְּחוֹל. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, גּוֹלָה נִשְׁמָתוֹ בְּכָבֵד מָרָה טְחוֹל, וְדָנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם

וְכָל הָעֲרָיוֹת מִתְכַּסִּים בַּחֹשֶׁךְ בְּדָם שָׁחֹר שֶׁל הַטְּחוֹל. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, גּוֹלָה נִשְׁמָתוֹ בְּכָבֵד מָרָה טְחוֹל, וְדָנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. וּשְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם – מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה. ט"ו עֲרָיוֹת הֵם כְּחֶשְׁבּוֹן י"ה, וְשִׁשָּׁה אֲחֵרִים כְּחֶשְׁבּוֹן ו'. לִפְנֵי שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וּשְׁכִינָה עִמָּם, צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, (ויקרא יח) עֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה. וְהַגָּלוּת הַזּוֹ הִיא גִּלּוּי עֶרְוַת הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְזוֹהִי עֶרְוַת הַשְּׁכִינָה. וְעֶרְוָה זוֹ הִיא לִילִית, אִמָּם שֶׁל עֵרֶב רַב. וְעֵרֶב רַב הֵם עֲרָיוֹת שֶׁלָּהּ וַעֲרָיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ וְגוֹ' לֹא תְגַלֵּה.

קעו. 283 זוהר לתיקון עבודה זרה

בזוהר פרשת בראשית (דף כט.): וְיֵשׁ עֵרֶב רַב שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְלִילִין, וְהַכֹּל מְעֻרְבָּבִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵין בְּכֻלָּם מְקֻלָּל כַּעֲמָלֵק, שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע אֵל אַחֵר. הוּא גִלּוּי לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, רוֹצֵחַ הוּא, וּבַת זוּגוֹ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַכֹּל סמא"ל

וַהֲרֵי כַּמָּה הֵם עֵרֶב רַב רָעִים בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל אֻמּוֹת עַכּוּ"ם שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל מַזִּיקִים, שֶׁנִּשְׁמָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֵם מַזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְלִילִין, וְהַכֹּל מְעֻרְבָּבִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵין בְּכֻלָּם מְקֻלָּל כַּעֲמָלֵק, שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע אֵל אַחֵר. הוּא גִלּוּי לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, רוֹצֵחַ הוּא, וּבַת זוּגוֹ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַכֹּל סמא"ל. וְיֵשׁ סמא"ל וְיֵשׁ סמא"ל, וְלֹא הַכֹּל שָׁוִים. אֲבָל אוֹתוֹ צַד שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא מְקֵלָּל עַל הַכֹּל.

קעז. 284 זוהר לתיקון עבודה זרה

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. כָּאן רָמַז לוֹ שֶׁעָתִיד לְהַחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלִבְכּוֹת בּוֹ אֵיכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. אֵ"י כָ"ה. וְלֶעָתִיד לָבא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַעֵר כָּל הַמִּינִים הָרָעִים מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְאָז שָׁב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קעח. 285 זוהר לתיקון עבודה זרה

וַיְצַו ה' אֱלֹהִים. הֲרֵי שָׁנִינוּ, אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה

בזוהר פרשת בראשית (דף לה): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים. הֲרֵי שָׁנִינוּ, אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה. ה' – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. אֱלֹהִים – אֵלּוּ הַדַּיָּנִים. עַל הָאָדָם – זוֹ שְׁפִיכַת דָּמִים. לֵאמֹר – זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת. מִכֹּל עֵץ הַגָּן – וְלֹא גָזֵל. אָכֹל תֹּאכֵל – וְלֹא אֵבָר מִן הַחַי, וְיָפֶה.

מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל – שֶׁהִתִּיר לוֹ הַכֹּל לְאָכְלָם יַחַד. שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ אַבְרָהָם אָכַל, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל הַנְּבִיאִים אָכְלוּ וְחָיוּ. אֲבָל עֵץ זֶה, עֵץ הַמָּוֶת הוּא [כמו שכתוב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו]. מִי שֶׁנּוֹטְלוֹ לְבַדּוֹ – מֵת, שֶׁהֲרֵי סַם הַמָּוֶת נָטַל [בגלל שהוא מפרידו מהחיים]. וְעַל זֶה כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, בִּגְלַל שֶׁמַּפְרִיד הַנְּטִיעוֹת.

קעט. 286 זוהר לתיקון עבודה זרה

אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ, מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, שֶׁהִפְרִיד בְּרִית קֹדֶשׁ מִמְּקוֹמוֹ וּמֵחֶלְקוֹ, וַדַּאי שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ בָּעָרְלָה. וְעָזַב בְּרִית קֹדֶשׁ וְדָבַק בָּעָרְלָה וְהִתְפַּתָּה בִּדְבַר הַנָּחָשׁ

רַבִּי יְהוּדָה שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ, אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ, מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, שֶׁהִפְרִיד בְּרִית קֹדֶשׁ מִמְּקוֹמוֹ וּמֵחֶלְקוֹ, וַדַּאי שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ בָּעָרְלָה. וְעָזַב בְּרִית קֹדֶשׁ וְדָבַק בָּעָרְלָה וְהִתְפַּתָּה בִּדְבַר הַנָּחָשׁ. וּמִפְּרִי הָעֵץ – זוֹ אִשָּׁה. לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ – בִּגְלַל שֶׁכָּתוּב (משלי ה) רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. וּבָזֶה הָיָה פְרִי, שֶׁהֲרֵי בְּאַחֵר לֹא הָיָה פְרִי. כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת – בִּגְלַל שֶׁעֵץ הַמָּוֶת הָיָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּתוּב רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת. [והנחש היה ערום מכל חית השדה] רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָאִילָן הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ הָיָה מֻשְׁקֶה מִלְמַעְלָה, וְהִתְגַּדֵּל וְהָיָה שָׂמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. הַגָּן זוֹ אִשָּׁה. וְנָהָר זֶה הָיָה נִכְנָס בָּהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ וְהָיָה הַכֹּל אֶחָד [ואז ה' אחד ושמו אחד]. שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם וּלְמַטָּה הוּא פֵרוּד, שֶׁכָּתוּב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד.

קפ. 287 זוהר לתיקון עבודה זרה

בזוהר פרשת בראשית (דף לח:): וְשָׁם פֶּתַח אֶחָד שֶׁיּוֹרֵד כְּנֶגֶד פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם. מִשָּׁם מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אוֹתָם רְשָׁעִים [של ישראל] [של עובדי עבודה זרה] שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ בַּבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה וְגֹרְשׁוּ בְּאוֹתָם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁטּוֹרְדִים אוֹתָם בְּאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת

וְאֵלֶּה אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁלֹּא הֶחְלִיפוּ כְּבוֹד רִבּוֹנָם בִּשְׁבִיל יִרְאָה אַחֶרֶת. כָּתוּב (משלי יב) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, סוֹד הָאֱמוּנָה לְהִדָּבֵק בֶּן אָדָם [ברבונו] וְלִפְחֹד מִמֶּנּוּ תָמִיד וְלֹא יִסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בֶּן אָדָם אַחַר יִרְאָה אַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת אֵשֶׁ"ת זְנוּנִי"ם. וְלָכֵן כָּתוּב (שם ז) לִשְׁמָרְךְ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.

קפא. 288 זוהר לתיקון עבודה זרה

הֵיכָל זֶה עוֹמֵד בַּדְּמוּת שֶׁל סוֹד עֶלְיוֹן, הֱיוֹת שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יוֹצְאוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַהֵיכָלוֹת הַלָּלוּ שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, וְשָׁם [נכנסים] יוֹשְׁבִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁצְּרִיכָה הַנְּשָׁמָה לָשֶׁבֶת שָׁם.

קפב. 289 זוהר לתיקון עבודה זרה

בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ מְאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים לְהִסְתַּכֵּל, וְאוֹתוֹ הֵיכָל מְצֻפֶּה מֵאֶבֶן טוֹבָה וְזָהָב.

וּבְכָל הֵיכָל וְהֵיכָל יֵשׁ דְּמֻיּוֹת כְּמוֹ [עליון] שֶׁלְּמַעְלָה וּדְמֻיּוֹת כְּמוֹ [למטה] שֶׁלְּמַטָּה. וְשָׁם מִתְלַבֶּשֶׁת הַנְּשָׁמָה בִּלְבוּשִׁים כְּמוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִתְעַדֶּנֶת שָׁם כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁצְּרִיכָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲלוֹת לְמָקוֹם עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ בֶּגֶד שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בּוֹ, רוֹאָה דְמֻיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם.

בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ מְאוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים לְהִסְתַּכֵּל, וְנִשְׁמוֹת אוֹתָם הַגֵּרִים שֶׁהִתְגַּיְּרוּ עוֹמְדוֹת שָׁם וְנִכְנָסוֹת שָׁם לְהִסְתַּכֵּל בַּכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, וּמִתְלַבְּשׁוֹת שָׁם בִּלְבוּשׁ אֶחָד שֶׁל אוֹר שֶׁמֵּאִיר וְלֹא מֵאִיר. וְאוֹתוֹ הֵיכָל מְצֻפֶּה מֵאֶבֶן טוֹבָה וְזָהָב.

קפג. 290 זוהר לתיקון עבודה זרה

וְשָׁלש פְּעָמִים בַּיּוֹם מוּאָרִים מִתּוֹךְ אוֹר עֶלְיוֹן וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים שָׁם. וּמֵעֲלֵיהֶם עוֹבַדְיָה וְאוּנְקְלוּס הַגֵּר וּשְׁאָר הַגֵּרִים שֶׁהִתְגַּיְּרוּ.

וְשָׁם הוּא פֶּתַח אֶחָד שֶׁיּוֹרֵד כְּנֶגֶד פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם. מִשָּׁם מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אוֹתָם רְשָׁעִים [של ישראל] [של עובדי עבודה זרה] שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ בַּבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה וְגֹרְשׁוּ בְּאוֹתָם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁטּוֹרְדִים אוֹתָם בְּאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת. וְהֵם רוֹאִים וּשְׂמֵחִים עַל שֶׁהִתְגַּיְּרוּ.

וְשָׁלש פְּעָמִים בַּיּוֹם מוּאָרִים מִתּוֹךְ אוֹר עֶלְיוֹן וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים שָׁם. וּמֵעֲלֵיהֶם עוֹבַדְיָה וְאוּנְקְלוּס הַגֵּר וּשְׁאָר הַגֵּרִים שֶׁהִתְגַּיְּרוּ. כְּמוֹ זֶה לְמַעְלָה כְּשֶׁזּוֹכִים לְהַעֲלוֹת נִשְׁמָתָם לְהִתְעַטֵּר שָׁם.

קפד. 291 זוהר לתיקון עבודה זרה

נֶּפֶשׁ חַיָּה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם נֶפֶשׁ חַיָּה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ – אֵלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵינָם נֶפֶשׁ חַיָּה

זוהר פרשת בראשית (דף מז.): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגוֹ' – כָּל שְׁאָר הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת כְּפִי מִינָהּ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה מְסַיֵּעַ לְמַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁנֶּפֶשׁ חַיָּה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם נֶפֶשׁ חַיָּה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ – אֵלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵינָם נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶלָּא [ד"א ערלה] כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

קפה. 292 זוהר לתיקון עבודה זרה

לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךְ

בזוהר פרשת בראשית (דף מט.): כָּתוּב (דברים טז) לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךְ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. אֵצֶל מִזְבַּח – וְכִי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר מִי הִתִּיר? אֶלָּא הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, אָשֵׁר זֶה בַּעְלָהּ, שֶׁהָאִשָּׁה הִיא נִקְרֵאת עַל שֵׁם בַּעְלָהּ אֲשֵׁרָה [נ"א: הרי הם אשר ה"א], וְעַל זֶה כָּתוּב (מלכים ב כג) לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךְ, כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁל אוֹתוֹ מִזְבַּח ה', שֶׁהֲרֵי מִזְבַּח ה' הוּא עוֹמֵד עַל זֶה, וְעַל זֶה כְּנֶגְדָּהּ לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה אַחֶרֶת.

קפו. 293 זוהר לתיקון עבודה זרה

בֹּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם, כָּל אוֹתָם עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָאִים עוֹבְדִים לַבַּעַל, וְאֵלּוּ שֶׁעוֹבְדִים לַלְּבָנָה נִקְרָאִים עוֹבְדֵי אֲשֵׁרָה. וְלָכֵן לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. וַאֲשֵׁרָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם בַּעְלָהּ אָשֵׁ"ר. אִם כָּךְ, לָמָּה נִתְבַּטֵּל הַשֵּׁם הַזֶּה? אֶלָּא אֲשֵׁרָה עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב (בראשית ל) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת, וְהוּא [הרי] שֶׁלֹּא אִשְּׁרוּהָ שְׁאָר הָעַמִּים וְעוֹמֶדֶת אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּתוּב (איכה א) כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, וְלָכֵן [נעבד] נִתְבַּטֵּל הַשֵּׁם הַזֶּה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַזְּקוּ אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים שְׁאָר עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְקוֹרְאִים מִזְבֵּחַ שֶׁהוּא מֵאֲדָמָה, שֶׁכָּתוּב (שמות כ) מִזְבַּח אֲדָמָה וְגוֹ'. מִשּׁוּם כָּךְ עָפָר מִן הָאֲדָמָה.

קפז. 294 זוהר לתיקון עבודה זרה

כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'

בזוהר פרשת נח (דף עג:): הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. בֹּא רְאֵה, הוּא הָיָה אִישׁ חָזָק. לְבוּשֵׁי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹבֵשׁ, וְיָדַע לָצוּד צִידָה שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בָּהֶם.

 

קפח. 295 זוהר לתיקון עבודה זרה

נִמְרוֹד הָיָה מְפַתֶּה אֶת הַבְּרִיּוֹת לָלֶכֶת אַחַר עֲבוֹדַת הָעֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיָה שׁוֹלֵט בְּאוֹתָם לְבוּשִׁים וּמְנַצֵּחַ אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא שַׁלִּיט שֶׁל הָעוֹלָם, וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, נִמְרוֹד הָיָה מְפַתֶּה אֶת הַבְּרִיּוֹת לָלֶכֶת אַחַר עֲבוֹדַת הָעֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיָה שׁוֹלֵט בְּאוֹתָם לְבוּשִׁים וּמְנַצֵּחַ אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא שַׁלִּיט שֶׁל הָעוֹלָם, וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נִמְרוֹד? שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁמָּרַד בָּעֶלְיוֹנִים וּמָרַד בַּתַּחְתּוֹנִים.

קפט. 296 זוהר לתיקון עבודה זרה

אַף עַל גַּב שֶׁתֶּרַח הָיָה עוֹבֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת טוֹבָה לָצֵאת עִם אַבְרָהָם, וְרָאִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה מִתְּשׁוּבַת הָרְשָׁעִים, וְהִתְחִיל לָצֵאת

זוהר פרשת לך לך (דף עח): רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, זֶה שֶׁכָּתוּב לֶךְ לְךְ מֵאַרְצְךְ וּמִמּוֹלַדְתְּךְ, כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ לָלֶכֶת, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר לוֹ שֶׁכֻּלָּם יֵצְאוּ? שֶׁהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁתֶּרַח הָיָה עוֹבֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת טוֹבָה לָצֵאת עִם אַבְרָהָם, וְרָאִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה מִתְּשׁוּבַת הָרְשָׁעִים, וְהִתְחִיל לָצֵאת, לָמָּה לֹא כָתוּב לְכוּ לָכֶם? לָמָּה לְאַבְרָהָם לְבַדּוֹ לֶךְ לְךְ?

קצ. 297 זוהר לתיקון עבודה זרה

כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם, הָיוּ אוֹמְרִים לְתֶרַח: אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ מַטְעֶה אוֹתוֹ בַּפְּסִילִים הַלָּלוּ. וּמִתּוֹךְ הַהַפְחָדָה שֶׁלָּהֶם יָצָא תֶרַח

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם תֹּאמַר שֶׁתֶּרַח, כְּשֶׁיָּצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים, זֶה הָיָה כְּדֵי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה – לֹא כָּךְ! אֶלָּא כְּשֶׁיָּצָא, יָצָא לְהִנָּצֵל, שֶׁכָּל בְּנֵי אַרְצוֹ רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם, הָיוּ אוֹמְרִים לְתֶרַח: אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ מַטְעֶה אוֹתוֹ בַּפְּסִילִים הַלָּלוּ. וּמִתּוֹךְ הַהַפְחָדָה שֶׁלָּהֶם יָצָא תֶרַח. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן, לֹא יָצָא מִשָּׁם אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. וְאִלּוּ תֶרַח לֹא כָתוּב [בו וילך, אלא ויצא].

קצא. 298 זוהר לתיקון עבודה זרה

שֶׁלּוֹט חָזַר לְסוּרוֹ הָרָע לַעֲבוֹדָה זָרָה? שֶׁכָּתוּב וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם. מַהוּ מִקֶּדֶם? מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

בזוהר פרשת לך לך (דף פד.): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בּא רְאֵה מַה כָּתוּב. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם, רִב כָּתוּב חָסֵר יוֹ"ד. שֶׁרָצָה לוֹט לַחֲזֹר לַעֲבוֹדָה הַזָּרָה שֶׁעוֹבְדִים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְסוֹף הַכָּתוּב מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁלּוֹט חָזַר לְסוּרוֹ הָרָע לַעֲבוֹדָה זָרָה? שֶׁכָּתוּב וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם. מַהוּ מִקֶּדֶם? מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. כָּתוּב כָּאן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם, וְכָתוּב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם. מַה לְּהַלָּן נְסִיעָה מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – אַף כָּאן כֵּן.

קצב. 299 זוהר לתיקון עבודה זרה

בְשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ מְקַטְּרִים לָעֲבוֹדָה הַזָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הָאָרֶץ, כִּבְיָכוֹל נִדְחֲתָה הַשְּׁכִינָה מִמְּקוֹמָהּ, וְאָז שָׁלְטוּ שְׁאָר הָעַמִּים וּבָטְלוּ נְבִיאִים

בזוהר פרשת לך לך (דף פד:): בֹּא רְאֵה, עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹלֵט מְמֻנֶּה אַחֵר פְּרָט לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא לְבַדּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ מְקַטְּרִים לָעֲבוֹדָה הַזָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הָאָרֶץ, כִּבְיָכוֹל נִדְחֲתָה הַשְּׁכִינָה מִמְּקוֹמָהּ, וּמוֹשְׁכִים וּמְקַטְּרִים לִקְשֹׁר עֲבוֹדָה זָרָה לְתוֹךְ הַשְּׁכִינָה, וְאָז נִתְּנָה לָהֶם הַשְּׁלִיטָה, מִשּׁוּם שֶׁקְּטֹרֶת הִיא קֶשֶׁר לְהִתְקַשֵּׁר, וְאָז שָׁלְטוּ שְׁאָר הָעַמִּים וּבָטְלוּ נְבִיאִים, וְכָל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לֹא שָׁלְטוּ בָאָרֶץ.

קצג. 300 זוהר לתיקון עבודה זרה

וְלֹא הֵסִירוּ אֶת שְׁלִיטַת שְׁאָר הָעַמִּים, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מָשְׁכוּ אֶת הַשְּׁכִינָה אֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה הִנֵּה בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא סָרָה הַשְּׁלִיטָה מִשְּׁאָר הָעַמִּים, וְכָל שֶׁכֵּן בַּגָּלוּת שֶׁשְּׁכִינָה בִּשְׁאָר הָעַמִּים, הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם שׁוֹלְטִים שְׁאָר הַמְמֻנִּים. וּמִשּׁוּם כָּךְ כֻּלָּם יוֹנְקִים מִן הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֶבֶת אֲלֵיהֶם.

קצד. 301 זוהר לתיקון עבודה זרה

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחַבְּרוּ כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים לְהִלָּחֵם בַּקְּרָב עַל אַבְרָהָם, הִתְיָעֲצוּ לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁלְטוּ בְּלוֹט מִיָּד הָלְכוּ

בזוהר פרשת לך לך (דף פו:): וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחַבְּרוּ כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים לְהִלָּחֵם בַּקְּרָב עַל אַבְרָהָם, הִתְיָעֲצוּ לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁלְטוּ בְּלוֹט בֶּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם, מִיָּד הָלְכוּ, שֶׁכָּתוּב וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁדְּמוּתוֹ שֶׁל לוֹט הָיְתָה דוֹמָה לְאַבְרָהָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיֵּלֵכוּ, שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַקְּרָב הָיָה בִּשְׁבִילוֹ.

קצה. 302 זוהר לתיקון עבודה זרה

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם הָיָה מוֹצִיא אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם הָיָה מוֹצִיא אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵעִיר אוֹתָם בָּעוֹלָם כְּדֵי לְגַדֵּל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בָּעוֹלָם וּלְקָרֵב אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר – כֵּיוָן שֶׁאַבְרָהָם הִתְעוֹרֵר לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, אָז אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, עַד שֶׁהַכֹּל נִקְשַׁר לְאַבְרָהָם. וּכְשֶׁהַכֹּל נִקְשַׁר לְאַבְרָהָם, אָז נִשְׁבְּרוּ כָּל הַמְּלָכִים מִלְּפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב יְמִינְךְ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב וְגוֹ'.

קצו. 303 זוהר לתיקון עבודה זרה

בְּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו נֶעֱנַשׁ. וּמַה דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּךְ – שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

בזוהר פרשת לך לך (דף צד ע"ב): בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַזאת הַזּוֹ לֹא שָׁמַר אוֹתָהּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּרָאוּי, הַמַּלְכוּת הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן. וְכָךְ לָמַדְנוּ, הַזאת הַזּוֹ נִרְמְזָה בַּמַּלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִרְמְזָה בִּירוּשָׁלַיִם, הַקִּרְיָה הַקְּדוֹשָׁה. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁדָּוִד עָבַר עָלֶיהָ, יָצָא קוֹל וְאָמַר: דָּוִד, בְּמַה שֶּׁנִּקְשַׁרְתָּ תִּוָּתֵר. אוֹתְךְ טוֹרְדִים מִירוּשָׁלַיִם, וְהַמַּלְכוּת תּוּסַר מִמְּךְ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שמואל ב יב) הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךְ רָעָה מִבֵּיתְךְ. מִבֵּיתְךְ בִּמְדֻיָּק. וְכָךְ הָיָה. בְּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו נֶעֱנַשׁ. וּמַה דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּךְ – שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

קצז. 304 זוהר לתיקון עבודה זרה

בַּמֶּה זוֹכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם כְּמוֹ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין נִמְסָרִים בִּידֵי דוּמָה? [אלא] בָּאוֹת הַזּוֹ

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (תהים צד) לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. לָמַדְנוּ, בַּמֶּה זוֹכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם כְּמוֹ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין נִמְסָרִים בִּידֵי דוּמָה? [אלא] בָּאוֹת הַזּוֹ.

 

וְהַדִּינִים הָרָעִים אֵין שׁוֹלְטִים בּוֹ בָּאָדָם אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

שֶׁכָּךָ לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל (מלאכי חבלה) מְחַבְּלִים נִפְקָדִים עָלָיו. מְרִימִים עֵינַיִם וְרוֹאִים אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, שֶׁהִיא בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְנִפְרָדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ נִתָּן בִּידֵי דוּמָה לָרֶדֶת לַגֵּיהִנֹּם. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמְסָר בְּיָדוֹ, וַדַּאי יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם. וּמֵהָאוֹת הַזּוֹ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַדִּינִים הָרָעִים אֵין שׁוֹלְטִים בּוֹ בָּאָדָם אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

קצח. 305 זוהר לתיקון עבודה זרה

כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת, וְנִטְרַד מִירוּשָׁלַיִם

כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת, וְנִטְרַד מִירוּשָׁלַיִם. מִיָּד פָּחַד, כִּי סָבַר שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ בְּיַד דּוּמָה וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַהוּא, עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עָלָיו, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב ב) גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה פָּתַח וְאָמַר, לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.

קצט. 306 זוהר לתיקון עבודה זרה

אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיּוֹנֵק מֵהַצַּד הַזֶּה. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, יוֹנְקִים כְּמִי שֶׁיּוֹנֵק מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת

בזוהר פרשת לך לך (דף צה:): אֵי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר – זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּל שְׁאָר אַרְצוֹת שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, נִתְּנוּ לִגְדוֹלִים מָגִנִּים שֶׁמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם. וּמֵעַל לְכֻלָּם הַהוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים לז) נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי. וְלָמַדְנוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר אוֹתוֹ שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל כֵּן כָּתוּב אֵי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר. אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיּוֹנֵק מֵהַצַּד הַזֶּה. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, יוֹנְקִים כְּמִי שֶׁיּוֹנֵק מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת.

 

ר. 307 זוהר לתיקון עבודה זרה

וְאַתֶּם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אֵין יוֹנְקִים מִן הַצַּד הַזֶּה, אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּמַעְלָה

וְשָׂרַיִךָ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ – וְלֹא בְּכָל הַיּוֹם. בַּבֹּקֶר – וְלֹא בִּזְמַן אַחֵר שֶׁל הַיּוֹם. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת וּבָאִים וְסוֹגְדִים לַשֶּׁמֶשׁ, הָרֹגֶז תָּלוּי בָּעוֹלָם. בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה הָרֹגֶז תָּלוּי בָּעוֹלָם. מִי גָרַם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר, הַהוּא שֶׁנִּקְרָא נַעַר. וְאַתֶּם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אֵין יוֹנְקִים מִן הַצַּד הַזֶּה, אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. עֲלֵיכֶם כָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

רא. 308 זוהר לתיקון עבודה זרה

אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְגוֹ'. מַה תַּקָּנָתוֹ? וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם

בזוהר פרשת וירא (דף קב:): בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (דברים כג) אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְגוֹ'. מַה תַּקָּנָתוֹ? וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם. אֵרְעָה בּוֹ טֻמְאָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ זִיבָה [טמאת צרעת או נדה] אוֹ טֻמְאַת נִדָּה שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי טֻמְאוֹת, לֹא מַסְפִּיק לוֹ בְּאוֹתָהּ טְבִילָה [משום] בֵּין שֶׁאֵרַע לוֹ קֶרִי קֹדֶם שֶׁקִּבֵּל טֻמְאָה אַחֶרֶת [משום] בֵּין שֶׁאֵרַע לוֹ אַחַר כָּךְ.

 

רב. 309 זוהר לתיקון עבודה זרה

הָיָה מְטַהֵר אוֹתָם מִצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁהוּא מְטַהֵר אֶת הָאֲנָשִׁים, כָּךְ גַּם שָׂרָה מְטַהֶרֶת אֶת הַנָּשִׁים

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה הָיוּ מְתַקְּנִים טְבִילָה לְכֻלָּם, הוּא לַגְּבָרִים וְהִיא לַנָּשִׁים. מָה הַטַּעַם עָסַק אַבְרָהָם לְטַהֵר בְּנֵי אָדָם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא טָהוֹר וְנִקְרָא טָהוֹר, שֶׁכָּתוּב (איוב יד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. טָהוֹר – זֶה אַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִתֶּרַח.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁל אַבְרָהָם, וּמַהִי? מַיִ"ם (חסד). לָכֵן הִתְקִין לְטַהֵר בְּנֵי הָעוֹלָם בְּמַיִם. וּבְשָׁעָה שֶׁהִזְמִין אֶת הַמַּלְאָכִים, בְּרֵאשִׁית דְּבָרָיו מַה כָּתוּב? יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהַמַּיִם שְׁרוּיִים בָּהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מְטַהֵר אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם מֵהַכֹּל. מְטַהֵר אוֹתָם מִצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וּמְטַהֵר אוֹתָם מִצַּד הַטֻּמְאָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא מְטַהֵר אֶת הָאֲנָשִׁים, כָּךְ גַּם שָׂרָה מְטַהֶרֶת אֶת הַנָּשִׁים, וְנִמְצָא שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם טְהוֹרִים מֵהַכֹּל.

 

בֹּא רְאֵה שֶׁאַבְרָהָם נָטַע אִילָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁדִּיּוּרוֹ שָׁם, וְלֹא הָיָה עוֹלֶה בְּכָל מָקוֹם כָּרָאוּי, פְּרָט לְשָׁעָה שֶׁדִּיּוּרוֹ הָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וּבְאוֹתוֹ אִילָן הָיָה יוֹדֵעַ מִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּקָּבָּ"ה וּמִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּעֲבוֹדָה זָרָה.

מִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּקָּבָּ"ה, הָיָה הָאִילָן פּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו וּמְכַסֶּה עַל רֹאשׁוֹ וְעוֹשֶׂה עָלָיו צֵל נָאֶה. וּמִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּצֵּל שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹתוֹ הָאִילָן הָיָה מִתְעַלֶּה, וַעֲנָפָיו הָיוּ עוֹלִים לְמַעְלָה. אָז הָיָה יוֹדֵעַ אַבְרָהָם וּמַזְהִיר אוֹתוֹ, וְלֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁנֶּאֱחַז בֶּאֱמוּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ מִי שֶׁהוּא טָהוֹר [ד"א כך] מְקַבֵּל אוֹתוֹ הָאִילָן, וּמִי שֶׁהוּא טָמֵא אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתוֹ. אָז יָדַע אַבְרָהָם וְהָיָה מְטַהֵר אוֹתָם בְּמַיִם.

רג. 310 זוהר לתיקון עבודה זרה

בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִין אֶת הַמַּלְאָכִים אָמַר לָהֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִבְדּק אוֹתָם

וּמַעָיַין מַיִם הָיָה תַּחַת אוֹתוֹ אִילָן, וּמִי שֶׁצָּרִיךְ טְבִילָה מִיָּד הַמַּיִם עוֹלִים אֵלָיו, וְעוֹלִים עַנְפֵי הָאִילָן, אָז יָדַע אַבְרָהָם שֶׁהוּא טָמֵא וְצָרִיךְ מִיָּד טְבִילָה. וְאִם לֹא, יָבְשׁוּ הַמַּיִם, וְאָז יָדַע שֶׁרוֹצֶה לְהִטָּמֵא וּלְהִשָּׁמֵר שִׁבְעָה יָמִים.

וּבֹא וּרְאֵה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִין אֶת הַמַּלְאָכִים אָמַר לָהֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִבְדּק אוֹתָם, וּבְאוֹתוֹ אִילָן הָיָה בּוֹדֵק אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. וְהַסּוֹד [כנגד] מִשּׁוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [עשה] אָמַר שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים לַכֹּל, וְלָכֵן וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְלֹא תַחַת עֲבוֹדָה זָרָה.

ברוך ה לעולם אמן ואמן

 

 

 

תגים

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close
Close