כשרות השחיטה, כשרות התפילין- האדמור מצאנז,

להורדה:

אור הזוהר 799 סיפור עם השוחט רבי מאניש קלויזנבורג

נצבים וילך האדמור מקלויזנבורג

אור הזוהר 784 קלויזנבורג

 

אור הזוהר 784

חודש מנחם אב תשע"ד

 מעשה נורא ששמעתי ממחותני להבחל"ח הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל, והננו מעתיקו מתורגם מאידיש כלשונו הטהור, כפי זכרוני.

הצה"ק מגארליץ זי"ע בא מעולם העליון להציל את השוחט שלא יאכילו על חשבונו מיליוני כזתים נבילות וטריפות חלב ודם בכל יום.

בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את ה"מדריך לכשרות" מספר 14, ששמה התחלתי לגלות בפרהסיא מה שמתחולל אצל השחיטה החרדית ביותר, אחרי ששוחחתי הרבה שנים כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן אצל השחיטה מה שצריך, שמעתי שכ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג (שליט"א) זצ"ל, הוא מומחה גדול בעניני שחיטה, לכן הלכתי אליו עם בנש"ק אחד, מומחה בנדון זה.

כשנכנסנו אליו שאל אותנו מה משאלתנו? ענינו שבאנו לשמוע חוות דעתו הקדושה אודות מצב הכשרות והמעשים המחפירים שנעשים בזה אצל השחיטה החרדית ביותר כלומר.

כ"ק האדמו"ר הגיב כדרכו: "אם בשנת תשל"ו נמצאים עוד שני אברכים שכואב להם שמאכילים לכלל ישראל נבילות וטריפות, הרי המשיח כבר יכול לבוא" …

התחלתי לספר מהנעשה בתהליך השחיטה. שוחחנו אודות שאלות ותשובות שונים העוסקים בשחיטות שונות במשך דורות רבים. נהיר היה לרב עשרות ספרי שו"ת המביאים מאורעות שונים, מכשולים בעניני שחיטה, הרוב מהם היו מוכרים לי.       ומסרתי להרב הרבה עובדות בעניני שחיטה, כ"ק האדמו"ר לא נשאר חייב, באומרו: זה כבר שלושים שנה שאני מתריע שאוכלים פה נבילות וטריפות.

כ"ק האדמו"ר הוסיף: לפני המבול של אש, בעיירתי קלוזנבורג, הייתי הולך לבית השחיטה שלוש פעמים ביום, מפני שפחדתי מי יודע מה עושים שמה השוחטים בעת שאינני נמצא עמם. הוא הדגיש, שגם הרה"ק החתם סופר זצ"ל עשה כן, כפי שהוא כותב בתשובתו (יו"ד סימן י"ח), שהיה הולך בעצמו כמה פעמים ביום לבית המטבחיים. כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג סיים: על אחת כמה וכמה איך שאנו צריכים להזהר בדורנו, מפני שהבעל דבר "התבגר" ויודע יותר אופנים איך להאכיל טריפות ונבילות להמון עם ישראל בהרחבה.

תוך כדי דבור אומר אלינו כ"ק האדמו"ר, אספר לכם סיפור שנוכחתי אז בעת המאורע בעיר הבירה בערלין וראיתי במו עיני את בעל העובדא: בעיירה גארליץ חי יהודי בשם ר' ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגה"ק מגארליץ זי"ע. כ"ק האדמו"ר הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.

ר' ימיש היה השוחט הפרטי של הגה"ק מגארליץ זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת ר' ימיש, ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת ר' ימיש. ובעיר בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת ר' ימיש, אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך, לכן טיכסו חסידי צאנז-גארליץ עצה איך להביא את השוחט ר' ימיש מגארליץ לבערלין.

באותו זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם ר' ימיש מגארליץ, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות. הבעל-בית נתרצה לזה ומיד שלחו לר' ימיש שיבוא לבערלין, ואכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון, עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את ר' ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.

בית המטבחיים היה גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת, השוחט ר' ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארליץ, בעל הבית הסכים לזה מיד.

אחר כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצץ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל ר' ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.

הוסכם שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל ר' ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת. ביום השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו, עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו, כל בית-המטבחיים על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.

בעל המטבחיים כבר היה אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול, מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או ח"ו משהו יותר רציני.

בהגיע הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו, ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו? השוחט מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, והייתי מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי, אין לי שום הרגשה בה, אין לי שום מושג מה קרה.

בעל המטבחיים לקח מיד את ר' ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה, גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק, כסף לא נחשב אז אצלו לכלום. הרופאים בדקו את יד השוחט ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו. השוחט ר' ימיש לא רצה לשמוע בעצת הרופאים ועמד בתקיפות על דעתו שלא לעשות שום פעולה, הוא מקוה שבעזהי"ת זה יתרפא מאליו.

ככה נשאר השוחט ר' ימיש בבית החולים במשך שלוש שבועות, במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר, משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט שלחו אותו הביתה. בכל יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים. השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו, וקיבל כל אדם בספר פנים יפות. גם ילדי העיר בקרו אותו ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.

ביום שלישי בהיר אחד קם ר' ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם. כששאלו אותו מבקריו: ר' ימיש מה קרה? הוא מספר כך: באמצע הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי ר' ברוך גארליצער ושאלני: "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי: כן, רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".

הצדיק מגארליץ נ"ע שואלו הלאה: "היודע אתה, ימיש, שאפילו כשיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הטוב ביותר, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם. אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.

ר' ימיש ממשיך ומספר: "הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארליץ זי"ע ושואל אותי: "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!". השבתי: "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו, ואז פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פשט ידו הקדושה אלי ואמר: "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.

כ"ק האדמו"ר זצ"ל סיים: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני, בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם ר' ימיש השוחט הנ"ל. והמשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו, שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי שנים רבות מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם ח"ו שציבור גדול יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".

כ"ק האדמו"ר נפרד מאתנו בחמימות הלב ואמר: "שירחם עלינו השי"ת וישלח הגואל צד במהרה בימינו".

הוא הוסיף לעורר בנדון זה בעשרות קלטות בדרשות שלו.

אחרי שגמרתי לספר העובדא מר' ימיש השוחט, היה נוכח שם ר' יוסף קויפמאן שליט"א, מוכר הקאסטות, שהקליט הכל על קאסעטא, שקיימת עד היום ויכולים לקנותה אצלו. ר' יוסף הנ"ל אמר: אני בן ברלין, גרנו בשכנות לר' ימיש השוחט הנ"ל. נתלויתי לאבי ז"ל כשהלך לבקר את השוחט הנ"ל בבית החולים. גם הייתי עם אבי ז"ל בביתו, כשידו היתה משותקת, וכן זכיתי לראות ידו בריאה כמקדם, ממש תחיית המתים. רק אז נודע לציבור הרחב מה נקרא שחיטה המונית, ואיך היצר מבלבל ההמון עם.

 

 

פרק ט"ו

w  בא   w

בפרק הזה יבואר:

על ידי תשובה יכול לזכות לחיי העולם הבא – מעשה נורא שיכולים לראות גודל מעלת הרהור תשובה – בשמים מדקדקים על כל דבר קטן – מעשה נורא ברוח אחד שנכנס באשה, ובאו לראותה מארבע כנפות הארץ – צדיק מעניש חסיד שלו בעולם הזה כדי שלא יצא מכשול מתחת ידו – מעשה נורא איך שהצדיק הקדוש רבי ברוך מגארליץ זצוק"ל בא מעולם העליון להציל יהודים ממאכלות אסורות,
וזה קרה בעיר  הבירה בערלין.

v

פנינים יקרים על פרשת השבוע

והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך (בא יג, ט)

ונקראו "תפילין" – אומר רבי יעקב בעל הטורים – מלשון "פלילה", ויכוח, מפני שהן אות ועדות לכל רואנו שהשכינה שורה עלינו, דכתיב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" ודרשו חז"ל: אלו תפילין שבראש.

ומוסיף ביאור לדבריו רבי יואל סירקיש (הב"ח): שבוויכוח זה אנו מנצחים, כי יחודו שאנו מייחדים את ה' יתברך – הוא אמת, ואשר לכן השכינה שורה עלינו, ומפני זה יראים האומות מישראל.

* * *

שאלו את רבי יהושע לייב דיסקין, מבריסק:

אימתי פשטה מצות תפילין בישראל לראשונה?

השיב רבי יהושע לייב:

בליל פסח, תיכף אחרי שסיימו לאכול את פסחיהם, עדיין נותרה להם שהות מרובה עד זמן יציאתם ואז אמר להם משה פרשת "קדש לי כל בכור" והזהירם על התפילין, ומיד הלכו והתקינו לעצמם תפילין מעורות הפסחים ומגידיהם.

מכאן ואילך היו הולכים מעוטרין בתפיליהן כל עת מצוותן…

 

v v v

 

• תוכן הענינים
• צדיק מעניש חסיד שלו בעולם הזה כדי שלא יצא מכשול מתחת ידו

• מעשה נורא שסיפר הגאון הצדיק מקלויזענבורג זכר צדיק לברכה איך שהצדיק הקדוש רבי ברוך מגארליץ בנו של הרב הקדוש מדברי חיים זכר צדיק לברכה בא מעולם העליון להציל יהודים ממאכלות אסורות, וזה קרה בעיר הבירה בערלין וראה במו עיניו את בעל העובדא:……

v v v

 

 

פרק ט"ו

 

v v v

 

צדיק מעניש חסיד שלו בעולם הזה
כדי שלא יצא מכשול מתחת ידו

מעשה נורא שסיפר הגאון הצדיק מקלויזענבורג זכר צדיק לברכה איך שהצדיק הקדוש רבי ברוך מגארליץ בנו של הרב הקדוש מדברי חיים זכר צדיק לברכה בא מעולם העליון להציל יהודים ממאכלות אסורות, וזה קרה בעיר
הבירה בערלין וראה במו עיניו את בעל העובדא:

מעשה שהיה כך היה:

בעיר

גארליץ חי יהודי בשם רבי ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגאון הקדוש מגארליץ זי"ע. הרב הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה, שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.

רבי

ימיש היה השוחט הפרטי של הגאון הצדיק מגארליץ זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת רבי ימיש ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת רבי ימיש.

בעיר

בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת רבי ימיש. אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך.

לכן

טיכסו חסידי צאנז-גארליץ עצה איך להביא את השוחט מגארליץ רבי ימיש לבערלין.

באותו

זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם רבי ימיש מגארליץ, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות.

הבעל-הבית

נתרצה לזה ומיד שלחו לרבי ימיש שיבוא לבערלין. אכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון. עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את רבי ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.

בית

המטבחיים הי' גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת. השוחט רבי ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארליץ, בעל הבית הסכים לזה מיד.

אחר

כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצץ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל רבי ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.

הוסכם

שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל רבי ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת.

ביום

השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו. עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו. כל בית-המטבחיים, על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.

בעל

המטבחיים כבר הי' אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול. מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או אירע חס ושלום משהו יותר רציני.

בהגיע

הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו?

השוחט

מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, שהי' מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי. אין לי שום הרגשה בה. אין לי שום מושג מה קרה.

בעל

המטבחיים לקח מיד את רבי ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה. גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק. כסף לא נחשב אז אצלו לכלום.

הרופאים

בדקו את יד השוחט ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו.

השוחט

רבי ימיש לא רוצה לשמוע בעצת הרופאים ועומד בתקיפות על דעתו לא לעשות שום פעולה. הוא מקווה שבעזרת השם יתברך זה יתרפא מאליו.

ככה

נשאר השוחט רבי ימיש בבית החולים במשך שלושה שבועות. במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר. משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט, שלחו אותו הביתה.

בכל

יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים. השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו. הוא קיבל כל אדם בספר פנים יפות. גם ילדי העיר בקרו אותו ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.

ביום

שלישי בהיר אחד קם רבי ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם. כששאלו אותו מבקריו: רבי ימיש מה קרה? הוא מספר:

באמצע

הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי רבי ברוך גארליצער ושאלי: "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי:

הן,

• – רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".

הצדיק

מגארליץ נשמתו עדן שואלו הלאה: – "היודע אתה, ימיש, שאפילו שיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הכי טוב, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם. אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.

רבי

ימיש ממשיך ומספר: "הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארליץ זי"ע ושואל אותי: – "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!".

השבתי:

– "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו. פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פושט ידו הקדושה אלי ואומר: – "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.

הרב

מקלויזנבורג זצ"ל אמר: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני. בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים את המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם רבי ימיש השוחט הנ"ל.

הרבי

מקלוזנבורג המשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו, שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי רבות בשנים מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם חס ושלום שציבור גדול  יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".

הרבי

מקלויזענבורג עורר בנדון זה בעשרות קאסעטעס בדרשות שלו. ובסיומו אמר: "שירחם עלינו השם יתברך וישלח הגואל צדק במהרה בימינו".

(מספר דורשי ה' פרק י'.)

 

v v v