להורדה: כוונת הברכות
יהודי יקר הידעת על כוונת הברכות (1)
יהודי יקר הידעת? כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
- הידעת? שיש לברך כל ברכה בכוונה? (רא"ש ברכות מז. טור שו"ע סימן ה').
- הידעת? שאסור לברך במהירות ובלא כוונה (ברכות מז., רא"ש שם בית יוסף סי' קכ"ד חיי אדם כלל ה' משנ"ב סי' ה').
- הידעת? שהאדם מברך בכל יום – מאה ברכות, ג' אלפיםבכל חודש, 36,500 בשנה, ובשבעים שנה – 2,520,00 (שני מיליון וחמש מאות עשרים אלף).
- הידעת? כשהאדם מברך בכוונת הלב בברכות שטבעו חכמים הכבוד מוסיף זיו וזוהר, ולעתיד לבא יזכה לאותה אורה ועליך יזרח ה' (ישעי' ס, ב), כי הכבוד והזוהר מתרבה בברכה דכתיב (תהלים קמה, י – יב) וחסידיך יברכוכה, כבוד מלכותך יאמרו, וכבוד הדר מלכותו. (ר' אלעזר מגרמייזא ,סודי רזי).
- הידעת? שכתר הברכות שאומר בכוונת לבו לעתיד יעטר לצדיק. (שם, פי' רוקח לתפילה).
- הידעת? שמניין הברכות רב הוא, אך מהי איכותו? האם כולן נאמרו בכוונה הראויה ושפה ברורה?
- הידעת? שאם נקליט את עצמנו בשעה שאנו מברכים האם נשמע ברכה? אולי מילמול מהיר של הברות.
- הידעת? שהמילמול המהיר – "בּוּךְ תָּה אֲדוֹלִינו מֶלֶכוֹלָם"– אינו ברכה. ואינה ראויה להמנות במנין הברכות, ואדרבה לחטא תחשב ח"ו (סדר היום, ובספר חסד לאלפים והבן איש חי כינוהו 'מנהג בורים'), ובמקום לגרום קידוש השם וריבוי כבוד שמים הרי היא מהווה חילול השם! (הגר"ח פרידלנדר זצ"ל), וענוש יענש (ס' חסידים מו).
- הידעת? שתקנת הברכות אינה עול על פינו וכמס שמוטל עלינו. אין זה מלמול סמלי בעלמא שנדרש על האדם להוציא בשפתיו לפני ולאחרי פעולות שהוא נוקט במשך היום!
- הידעת? שכל ברכה עולה למעלה ונעשית כתרלהשי"ת? (ראה חגיגה יג ורוקח).
- הידעת? שברכה בלא כוונה אין לה כח לעלות מעלה (זוה"ק).
- הידעת? שהמאה ברכות המה מאה מפתחות להתקרב להשי"ת? (זוה"ק), והם דרך האור לדופקים בתשובה (אור החיים), וברכה בכוונה חשובה ומקובלת יותר מתענית (שו"ת מעיל צדקה).
- הידעת? שמי שאינו מכניס לפיו מאכל בלא ברכה ראשונה ואחרונה כשמת אין התולעים שולטי בגופו! (שפתי כהן).
- הידעת? שכחן של המאה ברכות למנוע מגפות וצרות?
- הידעת? שרק אלו שזהירים בברכותיהם יזכו לקבל שלום עליכם מהמשיח (הגרח"פ שיינברג זצ"ל).
- הידעת? שכל המברך מאה ברכות בכוונה מובטח לו שהוא בן עולם הבא (ארחות חיים).
- הידעת? שכל המברך באהבה ויראה ושמחה ניצול מדינה של גיהנם (החיד"א), וזוכה לגן עדן של ורדים (הרוקח), ומתברך ומתעשר (החינוך).
- הידעת? שהשי"ת שואל מאיתנו יראת שמים האם מילתא זוטרתא היא? (ברכות לג:), כן! איזו היא דרך ליראת שמים הוי אומר מאה ברכות! (ראה מנחות מג: ומהרש"א שם), באמירת מאה ברכות בכוונה נעשה האדם ירא שמים ואינו זקוק לספרי מוסר! (הגרש"ז אויערבך זצ"ל), ופעם אחת בא אליו תלמיד חכם מופלג שהיה חולה מסוכן ל"ע, ושאלו איך להתחזק כדי לעורר רחמים על עצמו בעת צרתו. אמר לו הגרש"ז: "אמנם איני ראוי להגיד לאחרים, אבל אומר לך מה אני הייתי עושה אילו הייתי במצב דומה. אני הייתי מחזק את עצמי באמירת מאה ברכות, שתהא אמירת 'ברוך' כמו שצריך, ואמירת 'אתה' וכן אמירת השם כפי שצריכים לומר. אם אצליח בזה, הרי זה עבורי המוסר הגדול ביותר".
- הידעת? שברכות בכוונה הם הדרך לאושר ושמחה! – ובכן יהודי גם אתה יכול לברך בכוונה. רק בחר לך ברכה אחת בתור התחלה ועצור לחמש שניות לפני אמירתה חשוב: ודע לפני מי אתה מברך הבורא הגדול הגבור והנורא… שנמצא מולך ממש והוא שומע כל מילה מברכתך, וזכותך הגדולה שזכית לברך את בוראך… (ישנם מלאכים שזוכים רק פעם בחיים ראה חולין צא) ואיזו ברכה תברך. ותברך בקול רם (משנ"ב סי' תרמ"ג) ובמתינות (רא"ש ברכות מז. חיי אדם ה' ומשנ"ב סי' ה) ותתרכז רק במילות הברכה.
- הידעת? שבשביל ברכה יש זמן! (כמה זמן אנו מקדישים במשך היום לעבודת השם?), ובשום אופן אל תתבייש מהמלעיגים! (שו"ע סי' א) המזלזל בחבירו ושותק נלקחים ממנו זכויותיו ועוברים לחבירו (הרמ"ע מפאנו).
- וכך עשה שבוע אחד ורשום לעצמך אם הצלחת בזה וקנוס עצמך על כל ברכה שנאמרה בחפזון. ולכן צא ולמד ביאורי הברכות ומשמעותן ודרוש מעל ספר, לך אצל חכם וילמדך (ברכות דף לה).
- הידעת? שהמברכים בעוה"ז יזכו לברך לעוה"ב! האם נרצה שכך יראו ברכותינו? הדבר בידנו!
- הידעת? שעל ידי המניעה ממאה ברכות גלו ישראל בגלות אדום (זוהר חדש פר' חקת), ועל ידי המאה ברכות הללו אנו קיימים וחיים בגלות (ס' הקנה) ועל ידי המאה ברכות נצא מהגלות (הרמ"א בס' תורת העולה).
- הידעת? שאמר משה רבינו רועה ישראל ": ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך." מה ה' שואל מאיתנו? רבותינו אמרו (מנחות מג:).
- הידעת? שאלו מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום. מסורת בידינו מאבותינו למשה בסיני שמשה תיקן להם לישראל שיברכו מאה ברכות (ספר המנהיג).
סיפורים בגודל הזהירות בכוונה בברכות, ובפרט בשמות הקדושים.
מעשה באדם שנענש אחר מותו על שבירך בלא כונה!!
בספר החסידים (סימן מ"ו), מעשה באדם אחד שמת לפני זמנו כמה שנים, לאחר כמה שנים נתגלה בחלום לאחד מקרוביו, שאל לו "איך אתה בעולם שאתה שם?", אמר לו "בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק בברכת המוציא וברכת הפירות וברכת המזון בכוונת הלב ואומרים לי להנאתך נתכוונת??", – ואם כך נענש על כוונת הלב בברכות מה יהיה משפט המזלזלים בברכות לאכול בקדשי שמים בבלי ברכה עד בלי די? ה' יצילנו.
אז מי לוקח/ת על עצמה לברך בכוונה ?
וכתב בחיי אדם: אחר שגופו ולבושו ומקומו טהור, יכין עצמו לברך הברכות. וצריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכוונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפילו לגרום ברכה שאינה צריכה, כגון שיכול לפטור בברכה א' וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח תפילין של יד ומפסיק בשיחה ואז חייב לברך עוד הפעם על של ראש. והמברך לבטלה, עובר על לא תשא מדרבנן. אבל המוציא שם שמים לבטלה, עובר על מצות עשה את ה' אלהיך תירא [דברים ו, יג], וכתיב [שם כח, נח], אם לא תשמור ליראה את השם הנכבד והנורא כו', כי זה הוא מכלל היראה שלא להזכיר שמו הגדול כי אם בדרך שבח וברכה מה שמחויב, אבל לא לבטלה, ויירא ויזדעזעו איבריו בשעה שמזכיר השם. ולא שם המיוחד בלבד, אלא כל השמות שאינן נמחקין המיוחדין לשמו הגדול ב"ה. ואפילו בכל לשון, אסור. (כדי להלהיב לב אנשים לגודל הזהירות בזה, אעתיק מעשה רב. (ומובא גם ביסוד ושורש העבודה)
גדול אחד אנגיד (התעלף) ושמע בבית דין של מעלה קול רעש גדול "פנו מקום לצדיק אחד שנפטר". וקבלוהו בכבוד גדול ונתנו לו ספר תורה בזרועו ושאלוהו, קיימת מה שכתוב בזה ואמר, הן. קיימת מצוה ראשונה שהיא פרו ורבו לא להנאתך אלא לשם שמים. ואמר, הן. אמרו, מי מעיד בך. ובאו המלאכים שנבראו מהמצות אשר עשה עד אין מספר והעידו בו. זה אומר, נבראתי ממצוה זו וכו'. אחר כך הביאו לפניו ארבעה טורים ושאלוהו, קיימת תורה שבעל פה. ואמר, הן. ומי מעיד. ובאו המלאכים כנ"ל. אחרי זה שאלוהו, נזהרת מלהוציא שם שמים לבטלה, וידום. חזרו ושאלו, אשתיק ולא אמר להו ולא מידי. והכריזו אחר עדות, ובאו גדודים מלאכים לבושים שחורים והעידו. זה אומר, נבראתי ביום פלוני כשהוציא אזכרות כך וכך בתפלה בלא כוונה. וזה אומר כך. ויקרעו שמלותם כל הבית דין של מעלה, וגם אני קרעתי. ואמרו, טפה סרוחה, איך לא יראת ואיך לא נזדעזעת מלהזכיר שמו הגדול יתברך על פיך, בריה שפלה, בלי כונה? ועברת על 'לא תשא את שם יי אלהיך לשוא'! [שמות כ, ז]. ונגמר דינו, או לבוא לגיהנם או לחזור ולבוא בגלגול, ובחר בגיהנם מבגלגול, עד כאן לשונו. ואיך לא ישים האדם אל לבו להזכיר השם ביראה ופחד ובכוונת הלב. עכ"ל
ומעשה היה בצדיק אחד שבא לעולם העליון אחר פטירתו, ולא נמצא עליו רק חטא אחד של איזה עבירה שנכשל בה, ונדון בבית דין של מעלה, או לחזור בגלגול, או גיהנם שלשה ימים, ובחר בגיהנם שלשה ימים מיראתו שלא יתקלקל בעולם השפל עוד יותר ח״ו, מאחר שזכה במעשיו להיות נקי מעבירות, ומסרו אותו למלאך להוליכו לגיהנם, וכשבא חמש מאות פרסאות סמוך לגיהנם נתפרדו ונתפקקו עצמותיו מחום הגיהנם, וכל אשר נתקרב יותר היה החום ביותר, ואמר למלאך שרצונו יותר בגלגול, כי היה רצונו יתברך שיחיה הצדיק הזה עוד הפעם מטעם הכמוס אתו, ולפעמים לטובת רבים והבן, והרי בשביל שלשה ימים בגיהנם בחר יותר לבא בגלגול פעם שני, וכל שכן מי שנדון שנים עשר חודש, וכל זה במדור ראשון של גיהנם, וכל שכן ח״ו למי שנגזר עליו מסבות עונותיו לירד באחת מיתר המדורות, אשר כל אחד קשה ששים פעם יותר ממדור הקודם לו, ה׳ ישמרנו ויש נשמות אשר כבר נתגלגלו למאות פעמים ולא זכו עוד במעשיהם להתברר. כי הקב״ה הגם שהוא מלא חסד ורחמים, אבל על עבירות שאדם עובר אינו מוותר כלום, (בבא קמא דף נ׳ ע״א, וירושלמי שקלים פרק ה׳ הלכה א', ביצה פרק ג׳), והאומר הקב״ה וותרן יוותרו לו מעיו ח״ו. (שומר אמונים)
…………………………………………………………………..
יהו
